רקע

רזון בעזים ניכר במראה ובמשקל והוא תוצאה לבעיה כלשהי. מדובר בעזים שרזונן בולט לעין, עמידתן לא יציבה ושערן דק ושביר. ברב המקרים אובדן המשקל הוא הסימן הקליני היחידי הבולט לעין. גורמים שונים עלולים לגרום לתופעת הרזון.

הגורמים האפשריים לאובדן משקל

גורמים הקשורים להזנה

גורמים הקשורים להזנה מתחלקים לשניים:

• גורמים ראשוניים - חוסר במזון מתאים או נוטריאנט ספציפי. אלו נגרמים בשל תנאי ממשק אקסטנסיביים, מחסור במרעה .מתאים, או רעיית יתר, צפיפות יתר או תנאי מזג אוויר קשים. כל אלה עלולים לפגוע באספקת הדרישות התזונתיות של העזים
• ‍גורמים שניוניים - גורמים המגבילים את יכולותיו של בע"ח להשיג או לנצל מזונות המוגשים לו

בעיות התנהגותיות

• עזים הנמצאות במעמד חברתי נמוך בהיררכיה של העדר עלולות להיות מורחקות מהמזון ע"י עזים דומיננטיות יותר.    

בעיות שונות בפה

• עזים עם לסת אחת קצרה באופן משמעותי מהשנייה, עלולות לסבול מקשיי תפיסה ולעיסה של המזון, בעיקר במרעה. שיניים שחוקות, בעיות חניכים, דלקות, אובדן שיניים.
• בעזים מבוגרות יש לבדוק את מצב השיניים. שחיקת שיניים מוגברת עלולה להיגרם ע"י מחסור בסידן, יחס סידן זרחן לא מתאים במנה. הרעלת פלואוריד עלולה אף היא לפגוע בשיניים. עזים עם פגיעה בשיניים עלולות לרזות ולהיחלש וכתוצאה מכך להיחשף למחלות כמו דלקות ריאה ורעלת הריון. מחלות חניכיים עלולות אף הן להגביר את תהליך אובדן השיניים.
• הסימנים של אובדן השיניים הטוחנות הן הצטברות של מזון בכיס השן (מה שיגרום ללסת העז להיראות נפוחה) נפילה של מזון מהפה, וריח מסריח לאוויר הננשף מפי העז.
• בבעיות שיניים קלות ניתן לטפל ע"י מתן מזון רך יותר או טחון. ניתן במקרים מסוימים לשייף שיניים שנשחקו בצורה לא אחידה. יש להקפיד על יחס נכון בין סידן לזרחן במנה.
• עזים עם בעיות שיניים קשות יש להוציא מהעדר.

‍בעיות ברגליים

• פגיעות ברגליים עלולות לפגוע ברעייה ובאכילה מהאבוסים. הפגיעה ברגליים גורמת לכאב והעז מעדיפה לרבוץ ולא לקום לאכול. הפגיעות הן ע"י ריקבון טלף, אבצסים, דלקות פרקים כרוניות הנגרמות בעזים ע"י מיקופלסמה או CAE, או מצבים לא מדבקים כמו שבר, חבלה ונזק לעצבים היקפיים.

מחלות וירליות הגורמות לאובדן משקל כרוני

CAE

המחלה העיקרית הגורמת לאובדן משקל כרוני בעזים היא Encephalitis Arthnitis Caprine

זוהי מחלה ויראלית שפוגעת במערכות גוף שונות וגם במפרקים, מה שמביא לירידה במשקל העז.

סימני המחלה:

הסימן הראשון ל - CAE הוא ירידה לא מוסברת במשקל, המלווה בקשיחות המפרקים, וחוסר רצון של העז לזוז. חלק מהעזים ילכו על ברכיהן וחלק יראו צליעה לסירוגין והגבלה בתנועה. CAE עלולה  לגרום לדלקת ריאות בעזים בוגרות, שעלולה להפוך לדלקת ריאות בקטריאלית, וכתוצאה מכך לירידה בפעילות העז ואובדן משקל. חלק מהעזים החיוביות סרולוגית ל - CAE לא מראות סימני רזון, לכן צריך תמיד לבחון גורמים אחרים לרזון.

מחלות וירליות נוספות הפוגעות בפה אצל העזים הן פרצית, ומחלת הפה והטלפיים. הידבקות בהן תביא לירידה באכילה ולירידה במשקל.

גורמים חיידקיים הגורמים לאובדן משקל כרוני

בת שחפת (Paratuberculosis)

היא בין הגורמים לרזון בעזים. נפוצה בעזים בנות 3-2 שנים. המחלה נגרמת ע"י החיידק Paratuberculosis Mycobacterium שפוגע במכניזם העיכול במעיים.

מהלך וסימני המחלה

הגורם בדר"כ הוא עקה כלשהי שבעקבותיה מתחיל בעז הנגועה תהליך הדרגתי של איבוד משקל, שנמשך שבועות עד חודשים. בהדרגה איבוד תיאבון, שיער דהוי ושביר, עייפות ודכאון, עד מצב של רזון קיצוני. רוב תקופת המחלה הצואה בעלת מופע נורמלי. בהמשך עלולה להופיע אנמיה וכן בצקת באזור הלסת התחתונה בשל אובדן חלבון. אבחון סופי של המחלה ייעשה ע"י בדיקת מעבדה בלבד – בדיקות דם, צואה והיסטולוגיה של מערכת העיכול של העז לאחר מותה.

lymphadenitis Caseous

זוהי מחלה כרונית מדבקת הנגרמת ע"י חיידק Corynebacterium pseudotuberculosis. החיידק גורם לאבצסים בקשרי הלימפה התת עוריים, בדר"כ ללא השפעה על בריאות העז. אבצסים הנוצרים בקשרי לימפה פנימיים ובאברי חלל הבטן עלולים לגרום לרזון. אבחון אבצסים פנימיים בעז החיה הוא בד"כ קשה. בדיקות אולטרא-סאונד ורנטגן עשויות לעזור.

כל תחלואה במחלה חיידקית כרונית, כמו דלקת ריאות שנגרמת ע"י החיידק Pasteurella ,ואינה מאובחנת בזמן, עלולה לגרום לייצור ציטוקינים הגורמים להיחלשות ורזון בעזים.

גורמים טפיליים (פרזיטים) הגורמים לאובדן משקל כרוני

קיימים טפילים חיצוניים וטפילים פנימיים. העלולים לפגוע בעיזים ולגרום לרזון.

טפילים חיצוניים באופן עקיף. ע"י פגיעה בהזנה או עם מחלה נלווית אחרת. טפילים חיצוניים כגון כינים, פרעושים, קרציות וגרב עלולים לגרום לגירוד וכתוצאה מכך לירידה באכילה ורזון. פרעושים עלולים לגרום לאובדן דם, וכתוצאה מכך לאנמיה, חולשה וירידה במשקל.

טפילים פנימיים פוגעים באופן ישיר. בדר"כ הפגיעה היא בעיזים היוצאות למרעה. עזים היוצאות למרעה עלולות להיפגע ע"י תולעי מעיים, נמטודות וצסטודות.

עזים שגדלות בדיר עלולות להיפגע בהיותן גדיות ע י " קוקסידיה, מה שעלול לגרום לנזק במוקוזת המעי. ובהמשך - ספיגה לא יעילה של המזון במעיים, לכל אורך חיי העז.

סימני פגיעה בטפיל מעיים וטיפול

ריריות חיוורות, הצטברות נוזלים מתחת ללסת התחתונה חולשה, ירידה בגדילה או רזון ושלשולים. היות שלא מדובר בסימנים קבועים, הטיפול והמניעה בנגיעות בטפילים פנימיים, ייעשה ע"י טיפול עונתי בחומרים המתאימים ע"פ הוראות הרופא המטפל.

גידולים סרטניים

גידולים סרטניים נדירים בעזים. אולם גידולים סרטניים במעיים

(Adenocarcinoma) עלולים לגרום לירידה במשקל.

סימנים - הפרשות מהאף וקשיי נשימה. אבחון ודאי – בנתיחה לאחר המוות.