כללי

‍כתיבת פרוטוקולי הגידול המקוריים נעשתה כיוזמה של התאחדות מגדלי הצאן. מאז שנת 2012 כשנכתב הפרוטוקול המקורי הוכנסו שינויים רבים בשגרת המקצוע בענף והכוונה במסמך הנוכחי ליישם שינויים אלו ולהוסיף נקודות חסרות ופרוצדורות בהן לא עסק הפרוטוקול המקורי.

הפעילויות סודרו לפי נושאים מקצועיים שונים. על מנת להציג את הנושא בצורה קלה להתמצאות וברורה ליישום בחרנו בארבעה נושאים עיקריים וכל נושא מופיע בפרק נפרד.

ארבעת הנושאים העיקריים: גידול שגר, נקודות יציאה מהעדר, הכנה להמלטה, בקרת רבייה.

פרק א' - גידול שגר

מבנה המיינקת

• חייב להיות מבנה גבוה, מאוורר, עם אפשרות לסגירה בחורף לגשם ולרוח, אמצעים לחימום (גז, מזגן מרכזי, או תנורי חימום).
• רצפת בטון או טפחות עם אפשרות לפירוק שטיפה וחיטוי הטפחות. ברצפת בטון – לדאוג שתהיה אפשרות לשטיפה ושריפה או לחילופין לשימוש בחומרי חיטוי מסחריים קיימים בשוק.
• שטח נחוץ לשלב היניקה כחצי מטר מרובע לראש, עד לגיל 35 – 40 יום, משקל 15 – 16 ק״ג.
• ריפוד: לוודא שהריפוד ממקור לא מזוהם (נסורת נקייה) ונקי  גם קש חיטה מומלץ.

קולוסטרום

• הכנת מלאי קולוסטרום מפוסטר (או לא מפוסטר?) לשיקול המגדל אם לפסטר או לא, מתן קולוסטרום למשך של שלושה ימים, 200 מ״ל בתוך השעות הראשונות, 600 מ״ל ביממה הראשונה.
• לנסות ולתת סמוך ככל ההאפשר למועד ההמלטה, אז יש לטלה רפלקס מציצה טוב, וכמות של לפחות 10% ממשקלם כבר ביום הראשון.
• קיימות אפשרויות שונות למתן קולוסטרום: להתחיל בבקבוק, ובהמשך לתת מדלי עם פטמות.

אבקת חלב

• חשוב שתהייה מיצרן מוכר, לפחות לשלב הראשון עם קזאין גבוה.
• אפשר להוסיף תוספים רפואיים אנטיביוטיים לפי מרשם רופא (למשל דוקסי).
• תוספים אחרים לא רפואיים כמו, מגניפיי, מיקוטיל, אבקת טנינים (ללא מרשם רופא), אומניג'ן ועוד.
• את השקים לא להחזיק לאורך זמן ממושך במשק, להשתמש בטרי, לאחסן במקום קריר  ומוצל. חשוב לנקות פעם ביום את המיינקת עם חומרי חיטוי מתאימים לפי הוראות היצרן בלבד.
• לבדוק כיול של מינון האבקה, מומלץ בין 180 ל – 200 גר' לליטר.

נוהל קבלת ההמלטות

• בעת קבלת ההמלטות, רצוי שיהיה עובד נוכח בתא הממליטות במרבית שעות היום והלילה.
• בכל מקרה של התערבות במהלך ההמלטה – יש לעשות זאת עם כפפות ובסיום העבודה להשאיר ברחם אובלטים (טיפול אנטיביוטי למניעת זיהומים).
• הפרדת השגר אמורה להיעשות מיידית לאחר ההמלטה, ולהעביר למקום יבש וחמים ומוגן מקור.
• טבילת טבור בחומר חיטוי כוהלי (פולידין כוהלי למשל) למשך 10 שניות לפחות.
• הגמעה בקבוק של קולוסטרום.
• הזרקה של אנטיביוטיקה על פי שיקול דעת רפואי בשיתוף הווטרינר המלווה.
• סוג התרופה ומינון להזרקה משתנה על פי אירועי תחלואה, מבחני רגישות וכפוף להמלצת הוטרינר. מתן הזרקה של ויטמינים בהמלטה.
• העברה למקום להנקת חלב מלא\קולסטרום למשך יומיים שלושה, או עד שהטלה למד לינוק עצמאית.
• מעבר למיינקת אוטומטית. לנקבות - לשקול גומיות זנב כן או לא.
• שיגרת מדידה של חום לממליטה על מנת לאתר דלקות רחם.

שגרת הגידול במיינקת עד גמילה

• מעבר למיינקת אוטומטית. לנקבות - לשקול גומיות זנב כן או לא. להקפיד שיש באתר המיינקת גישה למים טריים, שחת באיכות מעולה טרייה (שמוחלפת כל יום) ותערובת עם אחוז חלבון גבוה 18% - 22% חלבון. לרוב עובדים עם 20% חלבון.
• בגיל של מעל 12  (12 - 16) יום מתן חיסון כנגד סימום מעיים.
• טיפולים כנגד קוקסידיה בזמן המיינקת:  בייקוקס, דקוקס, אמפרוסול, כטיפול מונע, או לחילופין מתן סולפא בימים לפני ואחרי הגמילה (כחמישה ימים).
• הליך הגמילה: בגיל 35 יום ומשקל  15 - 16 ק"ג. הגמילה יכולה להיעשות בפעם אחת, או לחילופין להגביל את כמות החלב באמצעות טיימר על המיינקת (לא פעילה בכלל למשך שעה סירוגית), או באמצעות שקתות להגמעה פעמיים ביום.
• בזמן הגמילה מומלץ להשאירם באותו אתר על מנת למנוע עקה נוספת הכרוכה במעבר.
• בשלב הגמילה יש לשקול מתן מניעתי של אורופאק או סולפא על פי הערכת הסיכונים הנכונה לכל משק למשק 5 – 10 ימים על פי המלצת הרופא.
• חיסונים אחרי הגמילה: דבר, אבעבועות, סימום מעיים בוטוליזם.

המשך גידול\פיטום

• בחודש הראשון (גיל חודשיים) שלאחר המיינקת:
• לתת תערובת 20% עם חומר מונע כנגד קוקסידיה ודלקות ריאה ואו\וגם  אינטרואלים של 5 ימי סולפא בהתייעצות עם הרופא המטפל.
• להוסיף שחת מעולה כמזון גס או בליל חולבות ברמה של 100 גר' לראש ליום.
• בחודש השני שלאחר המיינקת (גיל שלושה חודשים) הפרדה בין זכרים לנקבות.

התייחסות לזכרים

• ירידה באחוז החלבון ל 16% כולל מגניפיי.
• ועוד 100 גר' מזון גס שיכול להיות שחת מעולה או בליל חולבות.
• ובמקביל על פי הצורך מתן אינטרואלים של 5 ימי סולפא למניעת שלשולים מעת לעת לפי נגיעות.
• ניתן לשקול הוספה של תוספי מזון כמו פולמוקוקס, אמריקוקס, מגניפיי או רומנסין.
• מומלץ לגזוז את הטלאים ממרץ ועד נובמבר בגיל שלושה חודשים.

התייחסות לנקבות

• לאחר ההפרדה להתחיל להרגיל לבליל חולבות.
• בהתחלה במקביל לתערובת ובהמשך הם עוברות להזנה מלאה על בליל. להגיע עד לרמה של 1.8 ק"ג טרי או 1.3 ק"ג חומר יבש. במקרה של מחסור במזון מוסיפים או בליל יבשות או שחת דגן.
• להמשיך עם המנה הזו עד להכנה להמלטה.

גידול טלאים גמולים

• מגיעים למשק במשקל 16 - 17 ק״ג בממוצע, זכרים ונקבות ממקומות שונים שני מקורות עיקריים.
• מתחילים עם תערובת 158 20% חלבון, כוללת מגניפיי 1 ק״ג בטון וטרימטופרים פרמיקס 4‪.‬5 ק״ג לטון. להוסיף עליה שחת תלתן ברמה של 150 גרם בבוקר. סולפא למשך 10 ימים בלבד.
• ממשיכים עם התערובת 20% חלבון ולערבב בגיל 90 יום: עם 60% חליפה ו 25% גרעיני שעורה שלמים ו 15% תירס שלם.
• לקראת סוף הגידול (130 יום)- 50% כופתיות (20% חלבון), 30% שעורה, 20% תירס שלם.
• טיפול כנגד טפילים - בגיל חודשיים וחצי  מתן איבומק לכולם, הכנסה של גז לכולם ברוב חודשי השנה,  ריסוס טאקטיק, שבוע אח״כ זריקה נוספת של איבומאק. במקרה של הימצאות הגרב, עוד סבב של איבומק טאקטיק ועוד איבומאק
• למניעת דלקות ריאה - חיסון מניעתי.
• במקרה של התפרצות דלקות ריאה מתן אנטיביוטיקה לטלאים - מינון של 1 מ״ל תרופה ל 10 ק״ג משקל גוף. ביום הראשון אפילו 2 מ״ל ל 10 ק״ג ומהיום השני למשך 6-7 ימים המינון הרגיל. יתרון על תערובת רפואית כי שותים מייד ותערובת מתחילים לאכול בהדרגה.
• חיסונים - חובה בהגעה חיסון דבר, אבעבועות, סימום מעיים, בוטוליזם ,
• שגרת טיפולים - סיורים יומיים של אחראי הגידול לאיתור דלקות ריאה, איתור שילשולי קוקסידיה. במקרה של קוקסידיה מתן סולפא במים. טיפולים פרטניים בדלקות ריאה.